הורים: איך מתמודדים עם פגיעה עצמית בגיל ההתבגרות?

יום אחד, בלי כל אזהרה, אתם מגלים את זה: הילד.ה המתבגר.ת חותכ.ת את עצמו. בין אם ג הפגיעה העצמית נחשפת ישירות או בעקיפין, על ידיכם או דרך חברים או צוות בי"ס, לאחר תקופה של קושי או "כרעם ביום בהיר"- מפגש עם פגיעה עצמית של ילד הוא מטלטל ומאיים. בכתבה זו נציע הסבר על פגיעה עצמית בגיל ההתבגרות ועל דרכי התגובה הרצויות והלא רצויות כלפיה.

פגיעה עצמית בגיל ההתבגרות

הורים הנחשפים לראשונה לתופעת הפגיעה העצמית נוטים להניח כי מדובר בתופעה נדירה. בפועל, 18% מהמתבגרים מתנסים בפגיעה עצמית, ואחוזים אלו מוכפלים בקרב מתבגרים.ות המתמודדים.ות עם קשיים רגשיים כדיכאון, חרדה, הפרעות אכילה וכד'. פגיעה עצמית משמשת במרבית המקרים לוויסות רגשי ולהשגת הקלה במצבי מצוקה נפשית. כולנו ערים לכך שגיל ההתבגרות מציב בפני המתבגר.ת אתגרים רגשיים ובין אישיים משמעותיים ובהתאם, מלווה לא פעם בקשיים. כאשר המתבגר.ת מתמודד.ת עם אירועי חיים מאתגרים במיוחד (חרם חברתי, משבר משפחתי, פגיעה מינית וכד'), ו/או כאשר טרם קיימת הבשלות להתמודדות עם אתגרי החיים- המתבגר.ת עשוי.ה לפנות לאסטרטגית התמודדות בלתי מסתגלות ומזיקות, שביניהן פגיעה עצמית.

מעבר להקלה הרגשית הנלווית לה, ובפרט כאשר המתבגר.ת חסר מיומנויות טובות יותר להתמודדות עם עולמו הפנימי, פגיעה עצמית עשויה למלא מספר תפקידים נוספים בגיל ההתבגרות. ראשית, היא מאפשרת למתבגר.ת לתקשר ולהביא לידי ביטוי היבטים נפשיים לא מודעים ו/או כאלו שאין באפשרותה לשחוף באופן ישיר. למשל, במקרים רבים פגיעה עצמית מופיעה אצל מתבגרות המתוארות כ"מוצלחות, מושלמות". נערות אלו אינן מעזות לערער את הדימוי האידיאלי שלהן, ונדחקות אל הפגיעה העצמית בהיעדר דרך אחרת לאותת על כך שגם הן מתמודדות עם קשיים, כישלונות וחששות. בדומה, פגיעה עצמית עשויה להוות אמצעי לביטוי כעס, ניסיון לאחד דרך הדאגה הורים המצויים במשבר זוגי, וכן הלאה. תפקיד נוסף אשר עשוי להיות לפגיעה העצמית בגיל ההתבגרות נוגע לתהליך גיבוש הזהות המאפיין את גיל ההתבגרות. מתבגרים מייצבים ומגבשים את זהותם בין היתר דרך השתייכות לקבוצה חברתית מסוימת. פגיעה עצמית מהווה לעתים "כרטיס כניסה" לקליקה חברתית אשר ההשתייכות אליה מייצרת הזדמנויות , ובו זמנית מאפשרת הגדרה עצמית ותחושה של יצירת זהות. חשוב להדגיש כי "רווחים" אלו של הפגיעה העצמית אין משמעם כי מדובר בהתנהגות מניפולטיבית או ב"חיפוש תשומת לב". פגיעה עצמית היא בדרך כלל פתרון אליו נדחק.ת המתבגר.ת בהיעדר אמצעי יעיל ובריא יותר להתמודדות עם קושי נסיבתי, רגשי או בין אישי משמעותי.

פגיעה עצמית של מתבגרים: איך להגיב?

הבהלה, הזעזוע, הדאגה וחוסר ההבנה המתעוררים במפגש עם פגיעה עצמית מביאים לא פעם לתגובות לא יעילות ואף מזיקות. תגובות אלו עשויות לכלול כעס, לגלוג, התעלמות וביטול של המצוקה העומדת בבסיס הפגיעה העצמית. תגובות אלו מביאות במקרים רבים הן לערעור הקשר עם המתבגר.ת, והן להחמרה בפגיעה העצמית ובמצב הכללי של המתבגר.ת. כל מקרה של פגיעה עצמית בגיל ההתבגרות מצריך תגובה והתמודדות אחרת לאורך הזמן. עם זאת, מספר המלצות עשויות להתמודד עם הפגיעה העצמית כאשר היא נחשפת לראשונה.

  1. הימנעו מתגובה שלילית של כעס, אכזבה, האשמה, גועל או ביטול
  2. הבהירו כי גם אם אינכם מבינים עדיין את הגורמים לפגיעה העצמית, ברור לכם כי מדובר באיתות על מצוקה אליו אתם מתייחסים ברצינות
  3. עשו כל שביכולתכם כדי למנוע פגיעה עצמית נוספת, כולל החרמת חפצים חדים והשגחה צמודה יותר. לצד זאת, חשוב לשמור על כבוד המתבגר.ת ועל פרטיותו.ה ככל האפשר
  4. פנו להערכה מקצועית ראשונית- פגיעה עצמית אינה אובדנות, אך במקרים רבים הבחנה זו צריכה להיעשות על ידי איש מקצוע
  5. פנו לטיפול נפשי מתמשך אשר יסייע בהתמודדות עם הקשיים העומדים בבסיס הפגיעה העצמית, ויסייע למתבגר.ת בעיבוד תכנים נפשייםם ובשיפור מיומנויות רגשיות ובין אישיות