
23 ינו פגיעה עצמית- טיפול ודרכי התמודדות
כאשר אנו חושבים על פנייה אל טיפול פסיכולוגי, אנו מניחים כי הפונה לטיפול מעוניין.ת לנטרל את הסימפטומים מהם הוא סובל. אלא שפגיעה עצמית מהווה אמצעי יעיל ביותר להשגת הקלה ממצוקה נפשית משמעותית ולכן לא תמיד קיימת מוטיבציה להפסקתה. כל אדם מחזיק באסטרטגיות המכוונות להרגעה וויסות עצמי במצבים רגשיים עוצמתיים, וכאשר אסטרטגיות אלו כושלות, גדל הסיכון לשימוש בטכניקות בעלות גוון הרסני כמו אכילה רגשית, שימוש בחומרים ופגיעה עצמית. כיצד, אם כן, ניתן לסייע במצבי פגיעה עצמית? התשובה לכך טמונה במיקוד המענה הטיפולי לאו דווקא בפגיעה העצמית, אלא בגורמים הפסיכולוגיים לסבל הנפשי.
טיפול בפגיעה עצמית
ההכרה בשכיחות הפגיעה העצמית הביאה בעשורים האחרונים לפיתוח מספר כיוונים טיפוליים. כיוון טיפולי אחד מציע "עזרה ראשונה נפשית", תוך מתן מענה ראשוני למצוקה, הסבר ומסירת מידע על הגורמים לפגיעה העצמית והקניית אסטרטגיות בסיסיות לוויסות עצמי. התערבויות אלו אכן עשויות להפחית התנהגויות של פגיעה עצמית בטווח הקרוב. עם זאת, התערבויות אלו אינן מציעות מענה מקיף ויציב לפגיעה העצמית, ולגורמים הנפשיים שהביאו לפנייה אליה מלכתחילה.
כיוון טיפולי נוסף מציע התערבויות טיפוליות הממוקדות ישירות בהפחתת התנהגויות של פגיעה עצמית. מחקר שפורסם ב-2020, הציע ניתוח מעמיק של תוצאות טיפולים אלו ומצא כי יעילותם מוגבלת ביותר. זאת, ככל הנראה, מאחר וההתמקדות בסימפטום ההתנהגותי ולא בגורמים לו, מונעת מטיפולים אלו לייצר שינוי משמעותי. למשל, פגיעה עצמית המהווה ניסיון לבטא את חווית הפגיעה האלימה בגוף-נפש הנלווית לטראומה, עשויה להיות חסינה לניסיון לנטרל אותה, מבלי לעבד את החוויה האיומה העומדת בבסיסה. יוצא דופן בהקשר לאסטרטגיות הטיפוליות הממוקדות בפגיעה העצמית הוא הטיפול הדיאלקטי (DBT), המיועד לאנשים המתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית. טיפול זה מכוון לא רק להפסקת הפגיעה העצמית אלא לבניית יכולות התמודדות מסתגלות ויעילות עם מגוון מצבים רגשיים ובין אישיים. טיפול זה יעיל בהפחתת התנהגויות של פגיעה עצמית, אך מתאים לאנשים בעלי מוטיבציה וכוחות להפסקתה, ומצריך טיפול פסיכולוגי "רגיל" מקביל.
מגבלותיהן של שיטות הטיפול הממוקדות באופן ישיר בפגיעה העצמית, מחזירות את המוקד אל הטיפול הדינמי, המכוון ליצירת שינוי נפשי כולל ומעמיק.
טיפול בפגיעה עצמית בגישה פסיכודינמית
לא רק אנשי מקצוע ניסו למצוא אסטרטגיות להפחת התנהגויות של פגיעה עצמית: גם הפוגעים.ות בעצמם מנסים לא פעם להשיג שליטה בהתנהגות זו. אלא שרבים.ות מהם מגלים כי פנייה לפעילות ספורטיבית, גרימת כאב עצמי מתון, כתיבה או שיחה עם אחרים, אינם מביאים לאותה הקלה נפשית לה מביאה הפגיעה העצמית. הסיבה לכך נעוצה הן באמביוולנטיות לגבי הפסקת הפגיעה העצמית, והן בקשר שלה לתכנים נפשיים בלתי מעובדים.
טיפול בפגיעה עצמית בגישה פסיכו דינמית, מניח כי כמו כל סימפטום, פגיעה עצמית היא דרכה של הנפש "לאותת" על מצוקה המצריכה מענה. בהתאם, טיפול בגישה פסיכודינמית יתמקד בזיהוי הגורמים הנפשיים שבבסיס הפגיעה העצמית ויציע מרחב לעיבוד שלהם. כך, למשל, הטיפול יוכל להתמקד באופן בו שנאה עצמית ו/או דימוי עצמי נמוך מביאים לפגיעה העצמית, במתן מילים לחוויות עבר טראומטיות ובהבנת האופן בו קשיים חברתיים ומשפחתיים קשורים בפגיעה העצמית. המענה הטיפולי להיבטים נפשיים אלו מביא, במרבית המקרים, להקלה נפשית משמעותית ולהרחבת ההבנה העצמית. אלו, בתורם, מביאים להפחתת הצורך בפגיעה העצמית וחשוב מכך, לעלייה ברווחה הנפשית, בדימוי העצמי וביכולות הבין אישיות.
מקורות
Fox, K. R., Huang, X., Guzmán, E. M., Funsch, K. M., Cha, C. B., Ribeiro, J. D., & Franklin, J. C. (2020). Interventions for suicide and self-injury: A meta-analysis of randomized controlled trials across nearly 50 years of research. Psychological Bulletin, 146(12), 1117–1145.
Stanley, Barbara , Brodsky, Beth , Nelson, Joshua D. , & Dulit, Rebecca. (2007). Brief Dialectical Behavior Therapy (DBT-B) for suicidal behavior and non-suicidal self injury. Archives of Suicide Research, Vol 11(4), 2007, 337-341