ישנם שני כיווני טיפול מרכזיים במצבים של פגיעה עצמית. גישה באוריינטציה קוגניטיבית-התנהגותית מתמקדת ברכישת טכניקות וויסות עצמי המאפשרות התמודדות עם מצבים רגשיים ובין אישיים באמצעים מסתגלים. חסרונה של גישה זו הוא היעדר המיקוד בגורמי העומק שבבסיס הפגיעה העצמית, ובכך שיעילותה תלויה במוטיבציה של הפוגע.ת להפסיק את הפגיעה העצמית. הגורם המוטיבציוני הוא משמעותי- רבים מהפוגעים.ות אינם מעוניינים להפסיק את הפגיעה העצמית אלא רק לאחר שחלה תנועה נפשית משמעותית. טיפול במצבי פגיעה עצמית באוריינטציה פסיכו דינמית מתמקד בגורמי העומק העומדים בבסיס הפגיעה העצמית, וכוחו בכך שהוא נותן מענה לקשיים העומדים בלב המצוקה והקושי הנפשי. בהתאם, המענה שמציע כיוון טיפולי זה הוא מקיף ומאפשר שינוי לא רק בדפוסי הפגיעה העצמית, אלא בסימפטומים כדיכאון, חרדה והשלכות אירועים טראומטיים, ובהיבטים אישיותיים (דימוי עצמי, וויסות רגשי) ובין אישיים.