פגיעה עצמית בגיל ההתבגרות
איילת בת ה-15 הופנתה לטיפול פסיכולוגי בהמלצת יועצת בי"ס אשר שמעה מחברותיה של איילת כי היא נוהגת לחתוך את זרועותיה במצבים של מתח, כעס או עצב. איילת נענתה ברצון להצעה להגיע לטיפול, אך בפגישות עצמן הרבתה לשתוק והביעה קושי רב במציאת נושא שיחה ובניסוח הגורמים למצוקתה. איילת, כמו בני נוער רבים, מתמודדת עם תקופה של שינויים והתמודדויות ברמה הגופנית, הרגשית והבין אישית. התמודדויות אלו דורשות מהמתבגר.ת להיות במגע עם עולמו הפנימי ורגשותיו, באופן שיאפשר לו לווסת תחושות ורגשות עוצמתיים, לשאת את השינויים בעצמיותו (למשל, הפצעת המיניות) ולנהל מערכות יחסים בדרגה הולכת וגדלה של מורכבות עם קבוצת בני הגיל, בני.ות זוג ובני משפחה. קושי בהיבטים אלו עשוי להתבטא במגוון סימפטומים וביניהם פגיעה עצמית.
פגיעה עצמית בגיל ההתבגרות והגורמים לה
בעוד שהוריה של איילת נדהמו מאוד לגלות כי בתם השקטה והנעימה חותכת את עצמה, הוריה של נעמה בת ה-17 כמעט ולא הופתעו מדיווחיה על פגיעה עצמית מתמשכת. הם תיארו ילדה תוססת, דומיננטית ואימפולסיבית, אשר התפתחה להיות נערה מבריקה, חברותית וסוערת ביותר. בניגוד לאיילת שהתקשתה למצוא מילים לתיאור תחושותיה וחוויותיה, נעמה ניחנה בכושר ביטוי ובשפה רגשית עשירה, אך גם אלו לא סייעו לה לשאת אירועים רגשיים ובין אישיים אשר נחוו כמציפים, מטלטלים ואינטנסיביים. כפי שמדגימים מקרים אלו, פגיעה עצמית אינה שמורה למתמודדים עם הפרעות נפשיות. למעשה, מחקר מקיף ביותר משנת 2014 מצביע על כך שלמעלה מ-17% מבני הנוער מתנסים בפגיעה עצמית! מדוע, אם כן, פגיעה עצמית בגיל ההתבגרות נפוצה כל כך?
ראשית, כאמור, גיל ההתבגרות מציב מגוון אתגרים התפתחותיים, אותם המתבגר עשוי להתקשות לעבד. מוזר ככל שישמע הדבר, הפגיעה העצמית אכן מסייעת בהקשר זה. המרת הכאב הנפשי בכאב פיסי, והפרשת חומרים משככי כאב ומרגיעים (אנדורפינים), הנלווית לפציעה, יוצרים אפקט מרגיע ומווסת. היבט זה מסביר גם את האפקט הממכר של הפגיעה העצמית: מאחר והפגיעה העצמית אפקטיבית בהפחתת מצוקה, מתפתחת לא פעם תלות בה כ"משכך כאבים רגשיים" (בדומה, למשל, לשימוש בסמים ולאכילה רגשית. לקריאה נוספת על התמכרות לפגיעה עצמית לחצו כאן).
מעבר לתפקידה המווסת, פגיעה עצמית בגיל ההתבגרות משמשת, לא פעם, כאמצעי לאיתות על מצוקה, ולהבעת תחושות, צרכים ורצונות הנתפסים כלא לגיטימיים. למשל, אלון בן ה- 15 החל לפגוע בעצמו כ"הכרזת עצמאות ואוטונומיה", לנוכח הרגשתו כי הוריו אינם משחררים אותו להתפתח ולהתבגר. גילי בת ה-14 השתמשה בפגיעה העצמית כדי לאותת להוריה על כך שהצלחותיה הלימודיות ואופייה השקט, אין משמעם שאינה זקוקה לנוכחותם התומכת. נדגיש כי הפנייה אל הפגיעה העצמית סביב נושאים אלו, אינה מהווה בחירה מודעת ומניפולטיבית. במרבית המקרים, המתבגר.ת עצמו.ה מתקשה להסביר את הפגיעה העצמית, או מספק.ת לה הסברים כלליים בלבד (למידע מורחב להורים המתמודדים עם פגיעה עצמית של מתבגר.ת לחצו כאן)
לבסוף, פגיעה עצמית בגיל ההתבגרות עשויה לבטא תכנים נפשיים מורכבים אשר המתבגר.ת מנסה לעבד, כמו בושה ושנאה לגוף ולמיניות המתפתחים, או "סימון" של חוויות טראומטיות שטרם עובדו.
פגיעה עצמית בגיל ההתבגרות- כיצד מטפלים?
לאור גורמי העומק העומדים בבסיסה ויעילותה הרבה בשיכוך כאב נפשי, הפגיעה העצמית עלולה להתקבע ברפרטואר הנפשי-התנהגותי ולייצר קשיים נוספים שביניהם פגיעה בדימוי העצמי, התבודדות המכוונת להסתרת הפגיעה העצמית, ואכזבה מבני משפחה וחברים המחמיצים את איתותי המצוקה. לכן, פגיעה עצמית בגיל ההתבגרות היא מצב המצריך פנייה אל טיפול פסיכולוגי, ללא קשר לרמת חומרתה.
טיפול בפגיעה עצמית ב'מרכז להתמודדות עם פגיעה עצמית' מציע מענה לגורמי העומק הפסיכולוגיים העומדים בבסיס הפגיעה העצמית. הטיפול מכוון להשגת שינוי נפשי משמעותי אשר מביא, בין היתר, ליכולת להיפרד מהפגיעה העצמית ולהתמודד עם העולם הפנימי באופן ישיר ומסתגל.
יתכן ויעניין אותך גם: