פגיעה עצמית בבגרות
חיי היומיום מציבים בפנינו אתגרים רגשיים מתמשכים- החל מאירועים מינוריים כמו ויכוח עם בן הזוג, דרך אירועים מטלטלים כמו גירושים ולידה, ועד למשברי חיים וקשיים נפשיים משמעותיים. האפשרות להתמודד עם אתגרים אלו ולהתאושש מהם אלו תלויה במידה רבה ביכולת לעבד את החוויה הרגשית ולווסת אותה. כאשר עוצמת האתגר הרגשי גבוהה מדי, ו/או כאשר קיים חסר במיומנויות העיבוד והוויסות הרגשי, גדל הסיכוי לפנייה לאסטרטגיות התמודדות בעלות גוון הרסני שביניהן פגיעה עצמית.
פגיעה עצמית ושפה רגשית
פגיעה עצמית בבגרות קשורה במצבי סבל נפשי הנחווים כבלתי נסבלים ובלתי נשלטים. חוויה זו נובעת במרבית המקרים מכך שבבסיס המצוקה עומדים תכנים וקונפליקטים נפשיים אשר נמצאים "מחוץ לשפה": לפוגע.ת בעצמו.ה אין דרך לנסח ולתת מילים לחוויה ולכן גם ההתמודדות עמה גולשת אל הגוף. הקושי בניסוח החוויה הרגשית נובע במקרים רבים מכך שסביבת החיים המוקדמת של האדם לא הצליחה לסייע לו בביסוס שפה רגשית אשר תאפשר לו להיות במגע עם רגשותיו ולווסת אותם. למשל, כאשר ביטויים רגשיים נענים בביטול, התעלמות או התקפה, הילד.ה יתקשה לרכוש את היכולת להתבונן ברגשותיו, לשאת אותם ואף לצמוח מתוכם. במקום זאת, החוויה הפנימית המתבססת היא שרגש שלילי הוא בלתי נסבל ושיש לסלק אותו בכל דרך גם אם האירוע שעמד בבסיסו אינו חריג. פגיעה עצמית בבגרות שכיחה במצבים אלו, משום שהיא מהווה אסטרטגיה אפקטיבית בהפסקת מצבים רגשיים מכאיבים של דיכאון, זעם, מתח, תסכול, חרדה ועוד.
גורם נוסף העשוי לעמוד בבסיסה של פגיעה עצמית בבגרות הוא קיומה של חווית עבר טראומטית. גם א.נשים בעלי יכולת רגשית וורבלית גבוהה יתקשו בדרך כלל לתת מילים לחוויות עבר טראומטיות כפגיעה מינית או יחסים אלימים, מזניחים, חודרניים ופוגעים עם ההורים. כתוצאה מכך עשויים להתפתח סימפטומים כחרדה, דיכאון, התפרצויות זעם, דימוי עצמי נמוך וכמובן- פגיעה עצמית. אלו יסמנו את "התעקשות" הנפש לבטא את החוויה הטראומטית, להטמיע אותה בסיפור החיים האישי ולשקם אזורים פגועים אלו. במצבים אלו, הפגיעה העצמית תהווה לא רק אמצי לוויסות רגשי אלא תלווה גם בתחושה חזקה של חיבור אליה: "הרגשתי שאני כל כך שונא.ת את עצמי שזה פשוט מגיע לי", "אני לא יודע.ת למה, אבל זה שלי, חלק ממני".
פגיעה עצמית בבגרות והטיפול בה
האפקטיביות של הפגיעה העצמית בוויסות מצבים רגשיים ותחושת החיבור אליה גורמים לכך שמרבית הא.נשים הפוגעים/ות בעצמם בבגרות משתמשים בה באופן רציף לאורך שנים, בדרך כלל החל מגיל ההתבגרות, או חוזרים ושבים אליה בעתות מצוקה. למרות שרבים.ות מהם מתארים.ות כי לפגיעה העצמית יש מחירים כאפקט ממכר, תגובות סביבתיות שליליות ותחושות של בושה ופגיעה בדימוי העצמי, הצורך בה עולה בדרך כלל על מחירים אלו. מאחר שכך, רבים.ות מהפוגעים.ות בעצמם.ן בבגרות מתארים.ות כי פניות אל אסטרטגיות התמודדות חלופיות או היענות ללחצים סביבתיים להפסקת הפגיעה העצמית לא הביאו לשינוי של ממש.
לאור האמור, נקודת המוצא של הטיפול במצבי פגיעה עצמית בבגרות היא מתן מענה לקשיים הרגשיים העודים בבסיס הפגיעה העצמית, ולאו דווקא מיקוד ישיר בשינויה. טיפול פסיכולוגי בגישה פסיכו-דינמית מציע כר לעיבוד חוויות עבר, התבוננות בחוויה הפנימית והרחבה של היכולת להיות במגע עם העולם הפנימי. אלו, בתורם, מביאים לשינויים משמעותיים שביניהם הקלה בסבל הנפשי, הרחבת היכולות הרגשיות והבין אישיות והחלפת תפיסות עצמיות שליליות והרסניות בתפיסות מציאותיות וחיוביות יותר. מתוך כך, חוזר לידיו של האדם גם החופש לבחור האם להמשיך להשתמש בפגיעה העצמית או להיפרד ממנה.