25 אפר פגיעה עצמית ופגיעה מינית

פגיעה מינית, ובפרט פגיעה מינית מתמשכת המתרחשת בגילאי הילדות, נחשבת לאחד האירועים הטראומטיים וההרסניים ביותר אותם ניתן לחוות. בהתאם, נפגעי.ות טראומה מינית נמצאים בסיכון מוגבר הן להתמודדות עם קשיים בתחום התפקודי והבין אישי, והן להתפתחותם של סימפטומים כדיכאון, חרדה, פרעות אכילה, הפרעות סומאטיות- ופגיעה עצמית לא אובדנית.

פגיעה עצמית ופגיעה מינית

התבוננות בחוויה הטראומטית ובהשלכותיה על החוויה והמבנה נפשי, מציעה כי לנפגעי.ות טראומה מינית יש "סיבות טובות" לפנות אל הפגיעה העצמית. נמנה את המרכזיות מביניהן.

וויסות רגשי- וויסות רגשי הוא אחת הפונקציות המרכזיות אשר ממלאת פגיעה עצמית לא אובדנית. רבים מהפוגעים.ות בעצמם מתארים את יעילותה הן בשיכוך וויסות עוצמות רגשיות שליליות (זעם, מתח, חרדה וכד'), והן בקטיעת מצבים של דיסוציאציה, דה פרסונליזציה ופלשבקים. באופן טבעי, נפגעי.ות טראומה מינית נושאים בנפשם חוויות איומות ובלתי ניתנות ל"עיכול" רגשי, ולכן מתמודדים עם רמות גבוהות של מצוקה, ונדרשים יותר מאחרים לשימוש במנגנונים של ניתוק. מאחר שכך, לאפקטיביות של הפגיעה העצמית בהשגת וויסות רגשי יש משמעות רבה עבורם, והם עשויים לבחור בה כ"רע במיעוטו" ביחס לחוויות נפשיות אחרות.

מתן מילים למה שאין לו מילים- מה הופך חוויה טראומטית לטראומטית? אנו נוטים לחשוב על עוצמת סיכון והפגיעה הפיסית לה חשוף האדם אך בפועל, ידוע כיום כי אחד ההיבטים ההרסניים ביותר של הטראומה קשור בחריגתה מאפשרות הייצוג: הטראומה היא מה שאין לו מילים, מה שהוא בלתי נתפס עבור הנפש (חשבו למשל על המרווח עצום בין המילה "מוות" לבין יכולתנו לדעת ולהבין את המוות עצמו). הטראומה המינית היא אירוע קטסטרופלי החורג מגבולות הייצוג, אך נותר רשום בגוף, ללא מילים. הפגיעה העצמית מהווה אמצעי לא מודע המספר עאת חווית החדירה למרחב הגופני, ההתעללות בגוף, ההתקפה על תחושת השלמות והמוגנות וכן הלאה.  

ביטוי אשמה ושנאה עצמית- אחד ממאפייניה הטראגיים ביותר של הפגיעה העצמית היא נטייתה לעורר אשמה, ולכן גם שנאה עצמית, דווקא בקורבן. במקרים רבים, הנפגע.ת "מעדיף", באופן לא מודע, לקחת על עצמו את האשמה כך שהאחר והעולם יחוו כמסוכנים פחות: "אם רק לא אתלבש חשוף- לא אפגע שוב"; "אם לא הייתי ילדה מינית כל כך, זה לא היה קורה לי" וכן הלאה. האשמה והשנאה העצמית שנוטעת הפגיעה המינית בקורבן מתגלגלות לא פעם לכדי פגיעה עצמית.

טיפול בפגיעה עצמית על רקע פגיעה מינית

כפי שתואר עד כה, פגיעה עצמית עשויה להוות הן ביטוי לרשמיה הנפשיים של הטראומה המינית, והן אמצעי "יעיל" להתמודדות עם השלכותיה המייסרות. מאחר שכך, חלק ניכר מנפגעי.ות הטראומה המינית אינם מעוניינים להיפרד ממנה, אלא לטפל בסימפטומים וקשיים אחרים. במצבים אלו, ניסיון "לאסור" על המטופל.ת את הפגיעה העצמית או להתנות את המשך הטיפול בהפסקתה נוטה לפגוע בקשר עם המטפל.ת וביעילות הטיפול.  

במרכז להתמודדות עם פגיעה עצמית אנו יוצאים מהנחה כי טיפול המכוון להתמודדות עם השלכות הטראומה המינית יאפשר למטופל.ת הפוגע בעצמו להיפרד מהפגיעה העצמית כאשר יהיה בשל לכך. השינוי הנפשי המעמיק המתאפשר באמצעות טיפול פסיכו דינמי, ומשולב בחקירה ועיבוד של הפונקציות השונות שממלאת הפגיעה העצמית ברגעים שונים, מביאים בסופו של דבר לתנועה נפשית משמעותית. זו, מביאה להקלה, שינוי והרחבת החופש במגוון היבטי חיים, ובהם גם האפשרות לבחור האם ומתי להיפרד מהפגיעה העצמית.