מהי פגיעה עצמית

מהי פגיעה עצמית ומה גורם לא.נשים לפנות אליה? מדוע קשה "להיגמל" מפגיעה עצמית לאחר תחילת השימוש בה? האם וכיצד ניתן לטפל במצבי פגיעה עצמית בבגרות ובגיל ההתבגרות?

פציעה עצמית

פציעה עצמית או פגיעה עצמית היא שם כולל להתנהגויות שאינן מכוונות לגרימת מוות אך כוללות פגיעה מכוונת ומתמשכת בגוף: חתכים, כוויות ושריטות עצמיות ברמות חומרה שונות- החל משריטות עדינות ועד לחתכים עמוקים המצריכים טיפול רפואי. פציעה עצמית היא תופעה שכיחה יחסית בגילאי ההתבגרות והבגרות המוקדמת, כאשר אנשים המתמודדים עם דיכאון, חרדה, טראומה, קשיים בין אישיים, קונפליקטים לגבי המגדר והמיניות ועוד נמצאים בסיכון מוגבר לשימוש בה. על אף שממבט ראשון פציעה עצמית עשויה להיתפס כלא הגיונית, הרסנית ופרובוקטיבית, מבט מקרוב מבהיר כי בבסיסה עומדים גורמים פסיכולוגיים משמעותיים. באופן כללי ניתן לומר כי הגורמים לפגיעה עצמית נחלקים לגורמים אליהם האדם מודע ואליהם הוא מתייחס ישירות, ולגורמים לא מודעים הנוגעים לדינמיקות נפשיות מורכבות.

פגיעה עצמית- מה יאמר האדם שפוגע.ת בעצמו.ה?

מחקרים שבחנו את חוויתם של מתבגרים.ות ובוגרים.ות הפוגעים בעצמם זיהו מספר הסברים מרכזיים לשימוש בפגיעה עצמית.

וויסות והרגעה עצמית- מרבית הפוגעים.ות בעצמם תיארו כי הפגיעה העצמית מביאה להקלה משמעותית במצבים בהם חוו מצוקה וסבל נפשי. כך, למשל, נמצא כי הפגיעה העצמית מסייעת בשיכוך תחושות של חרדה, תסכול, מתח, זעם ואכזבה. זאת, ככל הנראה מאחר והיא מאפשרת המרה של הכאב הנפשי בכאב פיסי שהוא תחום ונשלט. מזווית ביו-פסיכולוגית, הפגיעה העצמית אף מביאה לשחרור מתח פיסי ולהפרשת חומרים מרגיעים ומשככי כאב ואלו מביאים גם להקלה פסיכולוגית. כמו כן, א.נשים המתמודדים עם פלשבקים ומצבי דיסוציאציה בעקבות טראומה מדווחים על כך שהפגיעה העצמית מסייעת להם מצבים בלתי נסבלים אלו.

"חיבור" לפגיעה העצמית- מעבר לתפקידה ה"מועיל" בוויסות רגשות, רבים מהפוגעים.ות בעצמם מתארים תחושות של חיבור עמוק לפגיעה העצמית הנחווית כ"שלי ורק שלי", "משהו שלי עם עצמי", "נכונה לי" ואף מהנה. לחלופין, מתואר שימוש בפגיעה עצמית כענישה או ביטוי לאכזבה עצמית. חיבור זה לפגיעה העצמית מסביר גם את הקושי להשתמש במתודות חלופיות לוויסות ושיכוך מצבים רגשיים, ואת האפקט ה"ממכר" של הפגיעה העצמית.

תקשורת בין אישית- מחקרים עכשוויים חלוקים לגבי המידה בה גורמים בין אישיים משפיעים על הפנייה אל פגיעה עצמית,  אך חלק מהפוגעים בעצמם מדווחים על כך שהפגיעה העצמית מאפשרת להם לבטא תסכול, אכזבה ומצוקה אשר אין חשים כי אין להם דרך אחרת לתקשר לאנשים הקרובים להם.

פגיעה עצמית- מה שמתחת לפני השטח

הגישה הפסיכולוגית הרווחת מציעה כי לכל סימפטום- החל מדיכאון ועד לפגיעה עצמית- יש משמעות לא מודעת. בירור ועיבוד של משמעות זו מאפשרת לאדם להשתחרר ממנו כאשר הוא מוכן לכך. ואכן, פגיעה עצמית נוטה לבטא קונפליקטים ורגשות אשר האדם עצמו אינו מודע להם. למשל, פגיעה עצמית בגיל ההתבגרות מבטאת לא פעם את הצורך של המתבגר באוטונומיה ואת מחאתו מול מה שנחווה כהורות חודרנית או "חונקת". במקרים אחרים, הפגיעה העצמית מהווה ייצוג לא מודע של חלקים שונאים ותוקפניים שנחוו במערכות יחסים, או ניסיון לדכא ולהימנע מכמיהה לקשר או מתשוקה מינית. לדוגמה, א.נשים שזה עתה גילו את נטייתם המינית ההומו/בי סקסואלית נמצאים בסיכון מוגבר לפנייה אל פגיעה עצמית.

השילוב בין גורמי עומק לא מודעים, חיבור לפגיעה העצמית ואפקטיביות בשיכוך סבל נפשי גורם לכך שפוגעים.ות רבים מתקשים להיפרד מהפגיעה העצמית או מהקשיים שבבסיסה ללא עזרה מקצועית. במסגרת טיפול פסיכולוגי  מתאפשר זיהוי של משמעויותיה הלא מודעות של הפגיעה העצמית. לכך נלווית  ירידה משמעותית במצוקה, והרחבה של היכולת לשאת ולהתמודד עם מצבים רגשיים ובין אישיים שקודם לכן נחוו כבלתי נסבלים ומציפים באופן שהביא לפנייה אל הפגיעה העצמית.